יעקובוביץ ואח' נ' מעדנות בע"מ

פסק דין

בהמשך לישיבת הוכחות שהתקיימה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, הודיעו המבקשים כי הם מסתלקים מן הבקשה. הודעתם נתקבלה, הבקשה נמחקה, והתביעה האישית נדחתה.

ענינה של החלטה זו בפסיקת הוצאות המשיבה.

המבקשים טענו בתביעה, כי המבקשת מס' 1 אכלה ביום 5.11.06 לראשונה מקלות שום מתוצרת המשיבה (להלן גם "מעדנות"). סמוך לאחר מכן החלה לסבול מכאבי בטן, בחילות והקאות, ונאלצה לעבור בדיקות שהביאו לאבחנת גסטריטיס, דלקת ברירית הקיבה.

ביום 25.1.09 הודיעה מעדנות כי היא מורידה מן המדפים מגוון של מוצרים בשל חשד להמצאות חיידק ליסטריה במוצרים.

המבקשת טענה כי מחלתה נגרמה בשל אכילת מקלות השום; כי מעדנות הטעתה את צבור הלקוחות לחשוב שהמוצרים שייצרה בטוחים ובריאים, ועומדים בתקני פיקוח; כי למעשה לא בדקה את המוצרים בדיקות תקופתיות; וכי בכך הפרה חובה חקוקה, פגעה באוטונומיה של הרצון, ובצעה עוולה לפי חוק אחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980.

מעדנות השיבה שאין קשר סבתי בין גסטריטיס לבין אכילת מקלות שום, בפרט כאשר לא צורפה לבקשה חוות דעת רפואית. לתשובתה צורפה חוות דעת של ד"ר רוני שפירא, מומחה לביוכימיה ומדעי המזון והתזונה, שהתמחה בחידק הליסטריה, אשר חיווה דעתו בדבר העדר קשר כזה. לטענת מעדנות, המוצר שממנו אכלה המבקשת נבדק במעבדה ונמצא תקין. עוד טענה כי המוצרים הורדו מן המדפים בשל מדיניות מחמירה ולא משום שנשקפה סכנה לצבור הצרכנים. מעדנות הוסיפה וטענה כי התובענה אינה ראויה להידון כתביעה ייצוגית, מסיבות הקשורות בעילת התביעה האישית של המבקשת, בהגדרת הקבוצה ובהוכחת קשר סיבתי לקבוצה.

לאחר שהמבקשת ומצהירה מטעם מעדנות העידו, החליטה המבקשת להסתלק מן הבקשה. מעדנות סבורה שיש להשית על המבקשת הוצאות משמעותיות שיביעו את מורת הרוח מהגשת תובענה ייצוגית שפגיעתה במשיבה משמעותית, ומנגד אינה מגובה בראיות ממשיות. המבקשת סבורה כי הגשת התובענה הביאה את מעדנות לעריכת בדיקות מקיפות יותר, ובכך באה המבקשת על שכרה, גם אם אין הכרעה לטובתה.

פסיקת הוצאות בכל שלב בתובענה הייצוגית, ככל החלטה אחרת של בית משפט בקשר להליך זה, צריכה להתיחס למטרות שביסוד חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן "החוק"), בנוסף לשיקולים המקובלים של שיפוי בגין הוצאותיו של המתדיין. אם כי אין בחוק התיחסות לאופן פסיקת הוצאות, הוא מתייחס לנושא מקביל, של שקולים בקביעת שכר טרחה (סעיף 23). סעיף זה מונה שיקולים שקשורים בחשיבות התובענה ובתועלת הציבורית שהביאה, וכן שיקולים הנוגעים לאופן הייצוג: טרחת עורך הדין והסיכון שנטל על עצמו, מידת המורכבות של ההליך, וההוצאות שהוציא עורך הדין המייצג. כמו כן נשקל הפער בין הסעדים שנתבעו בבקשה לאישור לבין הסעדים שנפסקו (ראה גם עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (לא פורסם, 27.12.2010); ע"א 9134/05 עו"ד אליעזר לויט נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 14-10 (לא פורסם, 7.2.2008)).

לא למותר להזכיר כאן כי נזקי הקבוצה הוערכו ע"י המבקשים בסכום של 53,000,000 ₪.

כשם שיש לתמרץ תובענות ייצוגיות משמעותיות בפסיקת סכומים ראויים כגמול ושכר טרחה במקום שהתובענה התקבלה או שאושר הסדר פשרה משמעותי לטובת הצבור, כך ראוי להרתיע מפני הגשת תובענה ייצוגית בלתי ראויה.

הנוקט ב"נשק בלתי-קונבנציונלי" של התובענה הייצוגית (דנ"א 5712/01 יוסף ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 406 (2003)) צריך להיות מודע לנזק שגורמת עצם הגשת הבקשה לאישור תובענה הייצוגית, גם אם לבסוף איננה מאושרת. מנגד, לא ראוי להרתיע מי שאוחז בעילה ממשית וראויה, שמסיבות כלשהן לא הצליח להוכיח אותה. על כן נדרש איזון הולם בין הרצון לעודד תביעות ראויות לבין הצורך להרתיע מהגשת כאלו שאינן ראויות.

בעניננו, המבקשים סברו שיש קשר ברור בין מחלת המבקשת לבין מקלות השום שאכלה, בין השאר משום שהרופאים המטפלים מצאו לנכון לכתוב במפורש כי הסימפטומים החלו לאחר אכילת מקלוני שום. הורדת המוצרים מן המדפים ספקה למבקשים את ה"הוכחה" לטענתם. אלא שהוכחה זו לאו הוכחה היא, בהעדר חוות דעת מקצועית להוכחת הקשר הסיבתי הנטען. המבקשים הועמדו על כך הן בתשובת מעדנות הן בקדמי המשפט. המבקשים ניסו ללמוד ראיה ממסמכי מעדנות, אך הנסיון לא צלח.

מעדנות הסכימה להצעת בית המשפט והעמידה לעיון ב"כ המבקשים את התעוד המלמד על טענותיה. ב"כ המבקשים אמנם ניסה לטעון כי לא קבל את כל החומר או כי הוסתר ממנו, אך לא הצליח בכך.

אם כן, בקשות חוזרות ונשנות ומספר קדמי משפט (שהתארכו בין השאר בשל צרוף הדיון בתובענות דומות) הביאו לשמיעת עיקר הראיות בבקשה, עד הודעת ההסתלקות. אכן, ההסתלקות היא בשלב מאוחר, אך ראוי לזכור שהבקשה לא הגיעה עד מיצוי מלא בפסק דין.

בנסיבות אלו אני סבורה שצריך להשית על המבקשים הוצאות בסכום שיגלם את מורת הרוח מתביעה שלא היתה שלמה לכתחילה, ולא הושלמה גם בהמשך. עם זאת, ההרתעה צריכה להיות מידתית וראויה, ולכן אני מעמידה את ההוצאות שעל המבקשים לשלם למשיבה על 20,000 ₪.

ניתן היום, ה' שבט תשע"א, 10 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: